החלטה בתיק מ"ת 37623-07-11 - פסקדין

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 23.8.11, בה הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהחלטותיי הקודמות, שקלתי שחרורו של המשיב לעבודה בחב' א.דורי, באזור ת"א, תוך מגורים בבית מלון השייך לחברה.

כמו שירות המבחן, מצאתי את הערבים בשעות העבודה כערבים ראויים, ואולם, לאור העדר חלופה לשעות שלאחר העבודה, ובעיקר העדר מפקח, הוריתי על המעצר.

בבקשתו עתר הסניגור לשחרר את המשיב לאותה עבודה, כאשר לאחר שעות העבודה, עתר כי המשיב יתגורר בבית חברו, מר פקירוב, באשדוד, בערבותו של מר פקירוב.

שמעתי את הערב המוצע והוא נראה כערב המבין את משמעות הערבות.

יחד עם זאת, חלופת מעצר לעולם תלויה קודם כל במשיב עצמו ובמידת האמון שניתן לתת בו, שיכבד את התנאים המגבילים.

בענייננו, מעיון בתיק עולה, כי למרות שביום 17.4.11 המשיב שוחרר למעצר בית מלא, בפיקוח צמוד של אמו (מ"ת 27487-04-11), הרי שביום 14.7.11, ביצע לכאורה עבירות של הפרת הוראה חוקית, תקף את המתלוננת וגרם לה לחבלות, איים עליה, הזיק למכשיר הפלאפון שלה ואף הכשיל שוטרים שהגיעו לעכבו לחקירה.

מעיון בהודעת המשיב לאחר מעצרו עולה, כי הוא כלל לא כיבד את התנאים המגבילים שהוטלו עליו, שכן הודה כי יצא את מעצר הבית מס' פעמים, על מנת לראות את ילדיו בבית המתלוננת ואף טען, כי נהג לצאת לעבודה בעת שהוא אמור להיות נתון במעצר בית.

לטענת המשיב, כחודש וחצי לאחר שחרורו, קיבל אישור לצאת לעבודה, אולם, מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי אישור כזה כלל לא ניתן.

יתרה מכך, המשיב לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו ביום 12.7.11, בתיק העיקרי, למרות היותו נתון בתנאים מגבילים.

נכון שההפרה קשורה גם למפקחת, אמו, אולם, עיקר ההפרה נעוץ בהתנהגותו של המשיב, אשר זלזל באופן בוטה בהחלטת בית המשפט ונהג כאילו מעולם לא ניתנה.

לפיכך, קשה לסמוך על המשיב שיכבד חלופת מעצר בבית הערב המוצע, ולאור העובדה שהחלופה מצויה  בעיר אשדוד, הרי שהפרה של התנאים המגבילים, עשויה להביא לפגיעה ממשית בביטחון המתלוננת, גם אם הערב ימלא את תפקידו כראוי ויודיע למשטרה.

לכך יש לצרף את התרשמות שירות המבחן מרמת מסוכנות גבוהה, מצריכת אלכוהול מופרזת ואי לקיחת אחריות על בעיית האלכוהול, ואת העובדה שתלויים ועומדים נגד המשיב שלושה תיקים חמורים כלפי המתלוננת, אשר בוצעו בטווח של 5 חודשים.

לפיכך, אינני סבורה כי החלופה שהוצעה יכולה לצמצם את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ועל כן, אני מותירה את המשיב במעצר עד תום ההליכים ואיני רואה מקום לשנות החלטתי.

בשולי הדברים אציין, כי אינני רואה בעבודה כמתן פרס למשיב, והייתי מוכנה לשקול שחרורו לעבודה כחלופת מעצר ראויה, לו היה מדובר בחלופה הרמטית, הנותנת פיקוח בכל שעות היממה.

באשר לחילוט הערבויות, לאור ההפרה הבוטה של תנאי השחרור שהוטלו על ידי כב' השופטת שמואלי במ"ת 27487-04-11, אני מורה על חילוט הפיקדון בסך 1,500 ש"ח שהופקד באותו תיק, לטובת אוצר המדינה.

על אף שראוי היה להורות על חילוט הערבויות , גם של המשיב וגם של אמו, לאור ההתנהלות שתוארה לעיל, לפנים משורת הדין, ומתוך התחשבות במתלוננת בלבד, לא אורה על חילוט נוסף.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תשע"א, 20/09/2011 במעמד הנוכחים.